"קפה תילתן" יפצה אשה שנתקלה בדלת זכוכית בכניסה ונפגעה

א.         רקע

לפני תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שנגרם לתובעת עקב "היתקלותה" בדלת זכוכית של נכס ברח' בוגרשוב 12, תל אביב (להלן: "הנכס"). הנתבעת 1 היא חברה בע"מ אשר היתה הבעלים ו/או המחזיקה של הנכס. הנתבעת 2 היתה המחזיקה ו/או המפעילה של תחנת הטוטו בנכס והמנהלת בית קפה בשם "קפה תילתן". 

אומר כבר עתה, כי חבותה של הנתבעת 2 היא מכוח היותה בעלים או מחזיק במקרקעין ומפעילת תחנת הטוטו, ולא מכוח דיני החברות (נספח א' לת/1).

הצדדים חלוקים בשאלת החבות ובשאלת גובה הנזק.

ב.         עדויות

על פי עדות התובעת (ת/1) ביום 16.3.04 יצאה לבלות עם חברתה בשעות הערב, ובשעה 23:30, בבואה להיכנס ל"קפה תילתן" נחבטה בדלת זכוכית שקופה בכניסה (להלן: "התאונה"). בעקבות התאונה נפלה על המדרכה, כשדם רב ניגר מאפה, אמבולנס הגיע למקום ופינה אותה לחדר מיון בבית חולים איכילוב ולאחר קבלת טיפול שוחררה לביתה (נספח ג' לת/1).

לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה פיתחה חרדה והופנתה לייעוץ פסיכולוגי (נספח ד' לת/1).

בחקירתה הנגדית חזרה התובעת על גירסתה.

בתמיכה לעדות התובעת העידה חברתה מירי קשת (להלן: "קשת", ת/3). על פי עדותה נכנסה למסעדת מזון מהיר מעבר לכביש, בעוד התובעת נכנסה לקפה "תילתן". כאשר המתינה במסעדה להזמנתה, שמעה צעקות וכשיצאה לבדוק פשר הדבר, הבחינה בתובעת שרועה על המדרכה. במקום התגודדו מספר אנשים אשר הזמינו אמבולנס. 

בחקירתה הנגדית חזרה קשת על גירסתה.

מטעם הנתבעות העיד ישראל אזרד (להלן: "ישראל"), אשר עבד כברמן בבית הקפה. על פי עדותו (נ/3), באותו יום בשעות הערב נכנסה התובעת בגפה לבר כשהיא כבר בגילופין ונדף ממנה ריח חזק של אלכוהול. לאחר שהזמינה שתיה חריפה, אשר העצימה את שיכרותה, פסעה בצעדים כושלים לעבר דלת היציאה אשר פגעה בה.

בחקירתו הנגדית העיד:  "אם אני לא טועה, נתתי לה לשתות משקה אלכוהולי. לא זוכר בדיוק" (פרו' מיום 20.1.08 עמ' 14 ש' 27).

אין חולק, כי הנתבעת 2 ובן זוגה, יניב לוי, לא ראו את התרחשות התאונה.

התרשמתי מיושרה של התובעת ומכנות גירסתה. גירסת התובעת עמדה במבחן החקירה שכנגד, נתמכת בתעוד הרפואי שצורף על ידה ובעדות קשת אשר אף חקירתה לא הופרכה או נסתרה באופן כלשהו. 

לעומת זאת, בחקירתו הנגדית ישראל חזר בו מעדותו כי נתן לתובעת משקה אלכוהולי, כאשר כבר היתה בגילופין. עדותו היחידה איננה מתיישבת עם התעוד הרפואי שצורף והינה בלתי סבירה.

נוכח האמור לעיל, אני מעדיפה את גירסת התובעת לגבי אופן התרחשות התאונה על פני גירסת הנתבעות.  

ג.          דיון משפטי

            אין חולק, כי על התובעת רובץ הנטל להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות: חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרתה והוכחת הנזק.

            באשר לחובת הזהירות המושגית, הכל מסכימים כי בעלות במקרקעין ושוכר בהם חבים חובת זהירות מושגית כלפי המבקרים בהם (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, ל"ז(1) 124, ע"א 343/74 רחל ואברהם גרובנר נ' עיריית חיפה, ל(1) 141).